פסטיבל המורשת הבדואי לראשונה

בקמפוס של אונ' בן גוריון בנגב

פעילות ראשונה מסוגה של עמותת אלג'מאהיר היתה בתוך הקמפוס של אונ' בן גוריון בנגב בימי שליש-רביעי בשבוע האחרון. פסטיבל המורשת והפולקלור הבדואי הראשון מסוגו נערך בפני הסטודנטים, המארגנים בעמותת אלג'מאהיר לקידום חברתי ערבי-יהודי הדגישו בתערוכת המאהל הבדואי על אלמנטים מהווי הבדואי האותנטי לפי מיטב המסורת הבדואית. אלפי אנשים צפו בתערוכות שהוקמו במאהל מול בית הסטודנט בקמפוס ובאולם זוננפלד, שם נערכה התערוכה המרכזית של ציורים בנושא חיי הבדואי המסורתיים.

הפסטיבל נפתח לציבור המבקרים  ביום שלישי ה- 4.5.2004 בשעה 10 בבוקר בתערוכת הציורים מחיי הבדואי המסורתי, באולם זוננפלד באוניברסיטה , לאחר מכן קבלו מארחים צעירים לבושים במלוא הלבוש הבדואי את פני הקהל במאהל הבדוא, לערך 35 צעירים  וצעירות בדואיות קבלו את פני האורחים עם תערוכה מגוונת של ציוד ומאכל הבדואי. באותה עת ישבו האורחים על השטיחים הצבעוניים המסורתיים וקבלו קפה ותה כאירוח לפי המסורת הבדואית תחת השפעתה של המוסיקה הבדואית האותנטית.

בשעה 14:30 התאספו מאות אנשים באולם זוננפלד כדי להשתתף באירוע המרכזי של הפסטיבל בנושא הגישור במשפט הבדואי. הכנס החל בהשמעת נגינה של "עוד" מאת נגן העוד המוסיקאי מוחמד אבו עג'אג' ובנו עלי. לאחר מכן, נשא פרופ' עליאן אלקרינאוי  - מנהל המרכז לחקר האוכלוסייה הבדואית באונ' בן גוריון בנגב, נשא דבריו והדגיש על היות האוניברסיטה יוצאת למען הקהילה הבדואית ואף הפכה למעין בית שמאחד את כולנו בנגב. כמו אכן הזכיר פרופ' עליאן לנוכחים כי עמותת אלג'מאהיר בראשותו של עלי אבו רביעה עשתה ועושה המון פרויקטים מוצלחים בשיתוף עם האוניברסיטה, האחרון שהיה לא מכבר כדור-העף במרכז הספורט. אלרינאוי הוסיף: החברה הבדואית עוברת בשינויים קשים ומפרכים שבגללם מאבדת החברה חלק מהתרבות, לכן יש צורך לשמר את החלקים התרבותיים החיוביים, שהחשובים בהם זו היא מסורת הגישור באמצעות המשפט השבטי הבדואי, ובא כנס זה כדי להשליך אור על האדם כפוטנציאל תרבותי לשירות החברה.

עלי אבו רביעה, יו"ר עמותת אלג'מאהיר לקידום חברתי ערבי-יהודי, נשא דברים  ברך בראשיתם את הנוכחים, השייחים , השופטים וכל הנוכחים , לאחר מכן הודה למארגנים מעמותת אלג'מאהיר ואמר על היוזמה: "עמותת אלג'מאהיר היום  יכולה להניע את נושא הקמת מרכז הגישור לקהילה הבדואית בנגב , הראשון מסוגו, ביום הזה נחגוג כל שנה לכבוד יסודו העיקרוני של הגרעין למרכז הגישור העתידי לקהילה הבדואית בדרום, למען קידום החברה הבדואית והשגת הניהול העצמי של המגזר הבדואי בתחום המשפטי המקומי, באמצעותו נוכל לפתור את הבעיות בכוחות עצמינו". הוסיף:" ביום הזה אנו מרגישים באוטונומיה עצמית שבאמצעותה נפתור את בעיותינו מבלי לערב את המשטרה ואת בתי המשפט, כי לפעמים הבעיות מגיעות למשטרה ומקבלים תוצאות שליליות, כנ"ל כאשר בעיות מגיעות למשפט הבדואי המסורתי, יתכן ויסתבו בשל האינטרסים החומריים. מה שאנחנו מציעים הוא הגישור בין המסוכסכים באמצעות מנהיגים מסורתיים וגישור הפערים.

יו"ר בתי משפט השלום בדרום לשעבר, השופט יוסף רבי, אמר בכנס: "הגישור קיים בישראל מאז 10-15 שנים, הוא למעשה תהליך פיוס. בית המשפט מטפל בסכסוכים, בין תובע ונתבע, התובע מביא עדים ועל בית המשפט לפסוק ביניהם ולתת פתרון.

מוסיף השופט רבי: מה פירוש הגישור? הוא תהליך שבו מגשר מתערב כדי למצוא פתרון שירצה את שני הצדדים, מבלי להגיע למוסדות המשפט. הגישור אינו פשרה, כי בפשרה מוותרים שני הצדדים ומגיעים לפשרה. בגישור שני הצדדים מרוצים, והפתרון מקובל על כל הצדדים המסוכסכים. לפתור את הבעיות בבתי המשפט עולה המון כסף. אולם בועדות לגישור אפשר לפקח על ההוצאות ולחסוך.

הקאדי סלמאן אלקורעאן , הדגיש כי המשפט הבדואי הוא משפט צדק, והסביר את שלבי המשפט הבדואי בפני הנוכחים. גב' לי לי-און יו"ר מרכז הגישור הארצי במשרד המשפטים, הבהירה למשתתפי הכנס כי המרכז קיים מזה 6 שנים  ותפקידו לפתח וליישם "הגישור" ומנגנונים נוספים לגישור ויישוב סכסוכים בין הצדדים בהסכמה. גב' לי-און הוסיפה: השאלה הנשאלת, מה הקשר בין הגישור למורשת הבדואית? והסבירה כי התחום של הגישור בחברה יש מימד חברתי, המימד הזה קובע כי על החברה לפתור את הסכסוכים ולא המדינה. והפתרון המועדף הוא שהקהילה הבדואית תקים מרכז לגישור ויישוב סכסוכים באמצעות הערכים והמסורות הנהוגים בחברה הבדואית.

ד"ר יונס אבו רביעה, מנהל מרפאה ברהט קשר בין הגישור לרפואה בחברה הבדואית, והדגיש כי המשפט הבדואי חייב להפסיק להיות מקור פרנסה ויש להוביל אותו  למצב של משפט צדק ויושר בפסקי הדין המסורתיים.

ד"ר ענטוס ענטוס, חוקר בנושא גישור בין הדתות, נשא  דברים בהרחבה בנושא הגישור בין הדתות, הציג את ספרו שדן בסוגיה הזאת והביע רצונו כי רק הגישור יוכל להביא שלום בין בני הדתות השונות.

שייח' חמאד אבו דעאבס, יו"ר התנועה האסלאמית נשא דבריו בפני הקהל כאשר הדגיש את נושא הגישור בחברה בהיותו  דבר מהותי בדת האסלאם, ודיבר בקיצור על יתרונות הגישור מול התערבות בתי המשפט והמשטרה והסתבכות הסכסוכים בין הצדדים.

בסוף הכנס בנושא "הגישור במשפט הבדואי" עברו הנוכחים  כדי לצפות בפעילות הערב של הפסטיבל הבדואי בקמפוס, מול בית הסטודנט שם הוקם המאהל. והחלה "חפלה" בהשראת הקסם הבדואי , בראשיתה ניגן מוחמד אבו עג'אג' על העוד ולאחר מכן ריקודי עם בדואים של להקת "אלבאדיה לריקודי עם" מהעיר רהט, ולהקת הדבקה לבנות מתל-שבע. בסוף ההופעות הוקרן הסרט הראשון לבמאי הבדואי הראשון יאסר אבו עג'אג'.

ביום השני לפסטיבל היתה התערוכה לציור הבדואי במאהל הבדואי, והופעה ללהקת הדבקה וריקודי העם בצהריים, ולבסוף מסיבת סיום הפסטיבל, שבה פנה יו"ר אגודת הסטודנטים מר שחר רבי לנוכחים  והודה למארגנים על שני ימי קסם מהחוויה הבדואית בתוך הקמפוס של אונ' בן גוריון בנגב.